לדלג לתוכן

סינפסות ורצפטורים

סינפסה כימית – סקירה

הסינפסה הכימית היא נקודת התקשורת בין שני נוירונים:

נוירון פרה-סינפטי → סינפסה → נוירון פוסט-סינפטי
        │                           │
   שחרור NT              קליטת NT ברצפטורים

שלבי התמסורת הסינפטית:

  1. פוטנציאל פעולה מגיע לקצה האקסון
  2. פתיחת תעלות Ca²⁺ תלויות-מתח
  3. כניסת Ca²⁺ גורמת לשחרור שלפוחיות (Vesicles)
  4. נוירוטרנסמיטר (NT) משתחרר לתוך הסדק הסינפטי
  5. NT נקשר לרצפטורים פוסט-סינפטיים
  6. נוצר פוטנציאל מדורג (EPSP או IPSP)

מבנה הסינפסה

תהליך האקסוציטוזה בפירוט:

אקסוציטוזה


סוגי רצפטורים

רצפטורים יונוטרופיים (Ionotropic)

  • תעלה יונית שנפתחת ישירות עם קשירת הליגנד
  • מהירים – מילישניות
  • דוגמאות: רצפטורי גלוטמט (AMPA, NMDA), GABA_A, רצפטורי אצטילכולין ניקוטיניים

רצפטורים מטבוטרופיים (Metabotropic)

  • מפעילים שליחים שניוניים דרך חלבוני G (GPCR)
  • איטיים – שניות עד דקות
  • יכולים להשפיע על תעלות יונים בעקיפין
  • דוגמאות: GABA_B, רצפטורי גלוטמט מטבוטרופיים (mGluR)
מאפיין יונוטרופי מטבוטרופי
מהירות מהיר איטי
מנגנון פתיחת תעלה ישירה שליחים שניוניים
משך ההשפעה קצר ממושך
דוגמה GABA_A GABA_B

סוגי רצפטורים


נוירוטרנסמיטרים עיקריים

נוירוטרנסמיטרים מעוררים

NT רצפטור עיקרי השפעה
גלוטמט AMPA, NMDA EPSP – דה-פולריזציה
אצטילכולין ניקוטיני EPSP – דה-פולריזציה

נוירוטרנסמיטרים מעכבים

NT רצפטור עיקרי השפעה
GABA GABA_A, GABA_B IPSP – היפר-פולריזציה/Shunting
גליצין רצפטורי גליצין IPSP – היפר-פולריזציה

GABA בפירוט

GABA_A (יונוטרופי)

  • פותח תעלות Cl⁻
  • יוצר IPSP מהיר
  • מנגנון: Shunting inhibition – גם אם אין שינוי מתח משמעותי, העלייה במוליכות "מנקזת" EPSPs

GABA_B (מטבוטרופי)

  • מפעיל שרשרת GPCR
  • פותח תעלות K⁺ בעקיפין
  • יוצר IPSP איטי וממושך
  • מרחיק את התא מסף העירור

איך לזכור?

  • GABA_AAצמיים (מהיר) → Cl⁻
  • GABA_BBעקיפין (איטי) → K⁺

Shunting Inhibition

מה זה?

עיכוב ללא שינוי מתח משמעותי, אלא על ידי הגברת המוליכות של הממברנה.

איך זה עובד?

  1. פתיחת תעלות Cl⁻ (למשל על ידי GABA_A)
  2. \(E_{Cl} \approx V_m\) → אין שינוי מתח גדול
  3. אבל – המוליכות עולה
  4. EPSPs נכנסים "מנוקזים" – הזרם "בורח" דרך תעלות ה-Cl⁻
  5. התוצאה: הקטנת ההשפעה של גירויים מעוררים

חשוב למבחן

עיכוב לא חייב להיות היפר-פולריזציה! Shunting inhibition מעכבת גם ללא שינוי מתח.


סכימה עצבית (Summation)

סכימה מרחבית (Spatial Summation)

  • גירויים מגיעים ממספר סינפסות שונות בו-זמנית
  • ה-EPSPs/IPSPs מצטברים

סכימה זמנית (Temporal Summation)

  • גירויים חוזרים מאותה סינפסה בזמנים קרובים
  • לפני שפוטנציאל אחד דועך, מגיע הבא

Axon Hillock – נקודת ההחלטה

  • המיקום עם הריכוז הגבוה ביותר של תעלות Na⁺ תלויות-מתח
  • כאן נקבע אם סכום ה-EPSPs וה-IPSPs יחצה את הסף
  • סף = -55 mV

מנוירוטרנסמיטר לפוטנציאל פעולה

           ┌─────────────────────────────────────┐
           │        דנדריטים וגוף התא           │
           │  ┌───────┐  ┌───────┐  ┌───────┐   │
           │  │ EPSP  │  │ IPSP  │  │ EPSP  │   │
           │  └───┬───┘  └───┬───┘  └───┬───┘   │
           │      └──────────┼──────────┘       │
           │                 ↓                   │
           │            סכימה                    │
           └─────────────────┼───────────────────┘
                    ┌────────────────┐
                    │  Axon Hillock  │
                    │   V_m > -55?   │
                    └───────┬────────┘
                   ┌────────┴────────┐
                   ↓                 ↓
                 כן                 לא
                   ↓                 ↓
          פוטנציאל פעולה      אין פוטנציאל פעולה

סיכום למבחן

נושא נקודה מרכזית
EPSP דה-פולריזציה, מקרב לסף
IPSP היפר-פולריזציה או Shunting, מרחיק מסף
GABA_A יונוטרופי, Cl⁻, מהיר
GABA_B מטבוטרופי, K⁺, איטי
Shunting עיכוב ללא שינוי מתח
סכימה מרחבית וזמנית
Axon Hillock נקודת ההחלטה