יחידה 2: לוגיקה ופסוקים¶
מבוא לקורס¶
מטרת הקורס¶
מטרת הקורס היא להכשיר כלים מתמטיים של מדעי המחשב:
- שפה מתמטית מדויקת
- הוכחות מתמטיות
- מושגים בסיסיים (קבוצות, יחסים, פונקציות וכו')
נושאי הקורס¶
- קבוצות, יחסים והעתקות (כולל אינדוקציה)
- מושג המספר ואלגברה בסיסית
- שיטות מנייה והסתברות
- קומבינטוריקה ואלגוריתמים
היגדים ולוגיקה¶
מוטיבציה¶
רוצים להגדיר שפה פורמלית לתיאור טענות מתמטיות. לשם כך נשתמש בלוגיקה -- תורה העוסקת במבנה הפורמלי של טענות ובערכי אמת שלהן.
פסוק (היגד)¶
הגדרה: פסוק
פסוק (או היגד, באנגלית: Proposition) הוא קביעה שניתן להכריע אם היא אמת (\(T\) -- True) או שקר (\(F\) -- False).
תכונות של פסוק
- לפסוק יש ערך אמת יחיד -- אמת או שקר, אך לא שניהם.
- פסוק מוגדר חד-משמעית -- אין מצב ביניים.
דוגמאות לפסוקים¶
פסוקים
- "\(2 > 1\)" -- פסוק (אמת)
- "יורד גשם" -- פסוק (ערכו תלוי במציאות, אך יש לו ערך אמת מוגדר)
- "\(5\) הוא מספר ראשוני" -- פסוק (אמת)
- "\(4\) הוא מספר אי-זוגי" -- פסוק (שקר)
לא פסוקים
- "\(x > 5\)" -- לא פסוק! (תלוי בערך של \(x\), זה נוסחה פתוחה)
- "האם יורד גשם?" -- לא פסוק (שאלה)
- "סגור את הדלת" -- לא פסוק (ציווי)
הערה חשובה: כשכותבים "\(x\) הוא מספר גדול מ-5", זהו משפט פתוח (או נוסחה פתוחה) -- ערך האמת שלו תלוי ב-\(x\). רק כשנקבע ערך ספציפי ל-\(x\), הופך המשפט לפסוק.
קשרים לוגיים (קונקטורים)¶
קשרים לוגיים (או קונקטורים) הם פעולות שמאפשרות לבנות פסוקים מורכבים מפסוקים פשוטים יותר.
שלילה (NOT)¶
הגדרה: אם \(P\) הוא פסוק, אז \(\neg P\) ("לא \(P\)") הוא פסוק ששולל את \(P\).
סימון: \(\neg P\) או \(\lnot P\) או \(\overline{P}\)
| \(P\) | \(\neg P\) |
|---|---|
| T | F |
| F | T |
וגם (AND) -- קוניונקציה¶
הגדרה: אם \(P\) ו-\(Q\) הם פסוקים, אז \(P \land Q\) ("\(P\) וגם \(Q\)") הוא פסוק שאמיתי רק אם שני הפסוקים אמיתיים.
סימון: \(P \land Q\) או \(P \cdot Q\) או \(P \& Q\)
| \(P\) | \(Q\) | \(P \land Q\) |
|---|---|---|
| T | T | T |
| T | F | F |
| F | T | F |
| F | F | F |
או (OR) -- דיסיונקציה¶
הגדרה: אם \(P\) ו-\(Q\) הם פסוקים, אז \(P \lor Q\) ("\(P\) או \(Q\)") הוא פסוק שאמיתי אם לפחות אחד מהפסוקים אמיתי.
סימון: \(P \lor Q\) או \(P + Q\)
שימו לב: זהו "או" לא מוציא (inclusive OR) -- גם אם שניהם אמיתיים, התוצאה אמת.
| \(P\) | \(Q\) | \(P \lor Q\) |
|---|---|---|
| T | T | T |
| T | F | T |
| F | T | T |
| F | F | F |
או מוציא (XOR)¶
הגדרה: \(P \oplus Q\) ("\(P\) או \(Q\) אך לא שניהם") הוא פסוק שאמיתי אם בדיוק אחד מהפסוקים אמיתי.
סימון: \(P \oplus Q\) או \(P \veebar Q\)
| \(P\) | \(Q\) | \(P \oplus Q\) |
|---|---|---|
| T | T | F |
| T | F | T |
| F | T | T |
| F | F | F |
גרירה (אימפליקציה)¶
הגדרה: אם \(P\) ו-\(Q\) הם פסוקים, אז \(P \rightarrow Q\) ("\(P\) גורר \(Q\)" או "אם \(P\) אז \(Q\)") הוא פסוק.
סימון: \(P \rightarrow Q\) או \(P \Rightarrow Q\) או \(P \supset Q\)
פירוש: "אם \(P\) אמת, אז \(Q\) חייב להיות אמת"
| \(P\) | \(Q\) | \(P \rightarrow Q\) |
|---|---|---|
| T | T | T |
| T | F | F |
| F | T | T |
| F | F | T |
הערה חשובה על גרירה
- הגרירה \(P \rightarrow Q\) היא שקר רק כאשר \(P\) אמת ו-\(Q\) שקר.
- כאשר \(P\) שקר, הגרירה תמיד אמת, ללא קשר לערך של \(Q\)!
- זה נקרא "מהשקר נובע הכל" (ex falso quodlibet).
- דוגמה: "אם 2+2=5, אז אני נשיא ארה"ב" -- זהו פסוק אמיתי!
שקילות (אם ורק אם)¶
הגדרה: \(P \leftrightarrow Q\) ("\(P\) אם ורק אם \(Q\)") הוא פסוק שאמיתי כאשר ל-\(P\) ול-\(Q\) יש אותו ערך אמת.
סימון: \(P \leftrightarrow Q\) או \(P \Leftrightarrow Q\) או \(P \equiv Q\)
שקול ל: \((P \rightarrow Q) \land (Q \rightarrow P)\)
| \(P\) | \(Q\) | \(P \leftrightarrow Q\) |
|---|---|---|
| T | T | T |
| T | F | F |
| F | T | F |
| F | F | T |
טבלאות אמת¶
הגדרה: טבלת אמת היא טבלה המציגה את ערך האמת של פסוק מורכב עבור כל השילובים האפשריים של ערכי האמת של הפסוקים המרכיבים אותו.
בניית טבלת אמת: אם יש \(n\) פסוקים אטומיים, יש \(2^n\) שורות בטבלת האמת (כל השילובים האפשריים של \(T\) ו-\(F\)).
סיווג פסוקים¶
- טאוטולוגיה: פסוק שתמיד אמת, לכל השמה של ערכי אמת למשתנים.
-
דוגמה: \(P \lor \neg P\) (חוק השלישי הנמנע)
-
סתירה: (או קונטרדיקציה) פסוק שתמיד שקר, לכל השמה.
-
דוגמה: \(P \land \neg P\)
-
פסוק ספיק: (או מתקיים, contingent) פסוק שאינו טאוטולוגיה ואינו סתירה -- יש השמות שבהן הוא אמת ויש השמות שבהן הוא שקר.
- דוגמה: \(P \rightarrow Q\)
שקילות לוגית¶
הגדרה: שני פסוקים \(P\) ו-\(Q\) הם שקולים לוגית (ונסמן \(P \equiv Q\)) אם יש להם אותם ערכי אמת בכל טבלת האמת.
שקול לכך: \(P \leftrightarrow Q\) היא טאוטולוגיה.
שקילויות חשובות¶
חוקי דה-מורגן¶
חוקי הכפלה והפיצול¶
שקילויות נוספות¶
חוקי החילוף (קומוטטיביות)¶
חוקי הקיבוץ (אסוציאטיביות)¶
חוקי הזהות¶
חוקי האידמפוטנטיות¶
חוקי הבליעה¶
סיכום: טבלת הקשרים הלוגיים¶
| \(P\) | \(Q\) | \(\neg P\) | \(P \land Q\) | \(P \lor Q\) | \(P \oplus Q\) | \(P \rightarrow Q\) | \(P \leftrightarrow Q\) |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| T | T | F | T | T | F | T | T |
| T | F | F | F | T | T | F | F |
| F | T | T | F | T | T | T | F |
| F | F | T | F | F | F | T | T |